טבח דרסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טבח דרסים הוא טבח שביצע הממשל הטורקי נגד הכורדים בשנים 1938-1937. הטבח בוצע כתגובה למרידות הכורדים, בהנהגתו של סֶיִיד ריזה (אנ') במחוז דרסים שבמזרח המדינה כנגד השלטון הטורקי, במחאה על מדיניות הממשל בנוגע למעמדם של הכורדים במחוז. במהלך הטבח נהרגו אלפים מתושבי המחוז הכורדי, כאשר רבים אחרים גורשו.

ב-23 בנובמבר 2011, התנצל ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על הטבח שביצע השלטון הטורקי והגדיר אותו "כאחד מהמאורעות הטראגיים ביותר של ההיסטוריה בת זמננו". הייתה זו הפעם הראשונה בה ניתנה התנצלות רשמית של ראש ממשלת טורקיה בעניין הטבח.[1]

רקע

השבטים הכורדים שחיו בדרסים, שמספרם באמצע שנות ה-30 נאמד בכ-70,000-65,000 תושבים, התקיימו בעיקר מחקלאות וגידול בעלי חיים[2] ורובם דיברו בשפת זאזא, הקרובה ללשונות הכורדיות[3].

בתקופת האימפריה העות'מאנית, טרום תקופת הטנזימאט, חלקיה המזרחיים של האימפריה, ובניהם אזור דרסים, נוהלו בשיטה הפיאודלית במסגרתה נשלט בפועל מחוז דרסים על ידי ראשי השבטים הכורדיים, ולא על ידי השלטון הטורקי המרכזי. מצב זה המשיך, גם לאחר הקמתה של הרפובליקה הטורקית בשנת 1923, כאשר תושבי דרסים הכורדים סירבו להוראת הממשל הטורקי לתשלום מסים בפרט, וקבלת הוראות מהשלטון בכלל.

עם הקמתה של הרפובליקה הטורקית, הנהיג מייסדה ונשיאה מוסטפא כמאל אטאטורק, רפורמות נרחבות במדינה. מטרתו העיקרית של אטאטורק לאחר 1923 הייתה להבטיח את עצמאותה ושלומה של הרפובליקה והתפתחותה לכלל מדינה מודרנית. הוא ניצל את הפופולריות העצומה לה זכה והנהיג רפורמות רחבות היקף בכל תחומי החיים שעיקרן לאומנות ומהפכנות . מאוחר יותר ניסח את מדיניותו בשישה עיקרים שגם הוכנסו לחוקת המדינה – רפובליקניות, לאומיות, חילוניות, אתאתיזם, פופוליזם ומהפכנות.

רצונו של אטאטורק ביצירת אחדות טורקית לאומית תחת שלטון מרכזי, סתרה את שאיפתם של הכורדים לאוטונומיה והובילה למספר עימותים ומרידות ברחבי המדינה כנגד השלטון, שהובילו בסופו של דבר לטבח.

אירועים שהובילו לטבח

מרד שייח' סעיד

בשנת 1925, פרץ מרד כנגד השלטון, אותו הוביל שייח' סעיד, מנהיג דתי בעל רשת קשרים ענפה בחלקים המזרחים של אנטוליה. המרד פרץ בעקבות התנגדות הכורדים במאמצי השלטון בבניית תודעה לאומית חדשה, ובעיקר בשל מדיניות הדיכוי כלפי המיעוט הכורדי שהתבטא, בין היתר, באיסור על השימוש בשפה הכורדית והוראתה. המרד דוכא בכוח על ידי כוחות הביטחון הטורקיים תוך מספר חודשים, ובסופו נשפט שייח' סעיד ונגזר עליו עונש מוות.[4] בעקבות המרד, חוקק השלטון הטורקי את "חוק השמירה על הסדר" (Takrır-i Sükün Kanunu) שהסמיך את הממשלה, למשך שנתיים, לאסור על קיום כל ארגון או פרסום שנחשבו בעיניה כמפרים את הסדר הציבורי.

חוק טונג'לי (Tunceli law)

בשנת 1935 הגדיר מוסטפא כמאל אטאטורק את מחוז דרסים כמורסה שיש צורך לעקור כדי לשבור את הסטטוס קוו. בד בבד עם כך, אומץ חוק טונג'לי שנועד להפוך את מחוז דרסים לטורקי ובעקבותיו עקרו השלטונות שבטים דוברי כורדית וזאזית מביתם והעבירו אותם למערב טורקיה[5]. כמו כן, החוק חייב לאמץ שמות טורקיים, דבר שהביא לשינוי שמותיהם של אנשים וכפרים. שם המחוז הוחלף מדרסים שפירושו שער כסף, לטונג'לי שפירושו אגרוף ברזל בטורקית[6] . מנהיגי השבטים ובעלי האדמות התנגדו להחלטת הממשל המרכזי ולכן התקיפו בסיסי צבא. בשנת 1937 החליטה מועצת השרים שצריך לדכא את המרד באמצעים צבאיים[7]. המדיניות המוזכרת לעיל, הייתה הסיבה העיקרית להתפרצות של המרד הכורדי הארוך ביותר וקרוב לוודאי החשוב ביותר[8].

מרד סייד ריזא

בשנת 1936, נשלח הגנרל עבדאללה אַלְפּדואַן (Abdullah Alpdoğan) לאזור דרסים והחיל עליה משטר צבאי. כחלק מניסיון לפייס את ההנהגה הכורדית באזור, הציע ואַלְפּדואַן לסייד ריזא, מהדמויות הכורדיות הבולטות באזור. ריזא דחה את הצעותיו אך שלח את בנו אבראהים לאַלְפּדואַן על מנת להביא להפסקת שפיכות הדמים. בדרך חזרה, נרצח אבראהים בהוראת אַלְפּדואַן. בתגובה פשט סייד ריזא, מלווה בכוח חמוש, על הכפר שבו נרצח בנו ודרש שהרוצחים יימסרו לידיו. כוחות הביטחון הטורקיים, שראו דרישה זו כמרד, החלו ב-17 באפריל 1937 בדיכויו.

המרד דוכא באכזריות ואחת הסיבות העיקריות לטבח נבעה מהערכתם של נציגי הממשל הטורקי באזור, שהכורדים מתנגדים למודרניזציה וחותרים לעצמאות, ושאימהות כורדיות מלמדות את ילדיהן את השפה הכורדית והמנהגים הכורדים בניגוד להוראות השלטון.

הפתרון שהממשלה בחרה בו היה דיכוי בכוח של הזהות והשפה הכורדית. אנשי דת, חיילים, מורים ועובדים אזרחיים ממערב טורקיה נשלחו לאזור מחוז דרסים על מנת למחות את הזהות הכורדית ולחבר את תושבי האזור לפרויקט הלאומי[9].

במאי 1937 התכנסה משלחת שרים מיוחדת לדון בעניין דרסים והחליטה להביא לסופן של המרידות התמידיות במחוז. הוחלט שהאנשים באזורים האלה יגורשו, וניתנה הוראה לצבא להרוג את אלה שעדיין אוחזים בנשק, להרוס לגמרי את כפריהם ולשלח את משפחותיהם[10].

הטבח

בשנים 1938-1937 ערך הצבא הטורקי תקיפות אוויריות ושלח גדודי צבא שרצחו ללא הבחנה את המקומיים[11] . בהתקפות השתמש הצבא בנשק כימי על מנת להרוג אנשים אשר כביכול נחשבו לפושעים ושניסו לברוח מאלימות הצבא והסתתרו במערות[12]. באביב 1938, הגביר הצבא את הלחץ. שבטים רבים שנכנעו הושמדו, ונשים וילדים נשרפו חיים[13] . בני שבטים שהיו מאז ומתמיד נאמנים לממשל, הועמדו בשורה בעמק ונורו למוות. נשים ובנות זרקו עצמן לנהר, ואפילו גברים צעירים ששירתו בצבא הטורקי הוצאו מן הגדודים[14] . ההתקפה כנגד הכורדים הייתה ברוטאלית והחיילים לא הראו שמץ של רחמים. בשנת 1938 בלבד נהרגו 13,160 אנשים מדרסים וכ-12,000 אנשים נעקרו מבתיהם והועברו לחלקים המערביים של טורקיה[15]. הקונסול הבריטי באיסטנבול דיבר על מעשים בעלי אופי של אכזריות יוצאת דופן והוסיף כי אלפי כורדים, כולל נשים וילדים נהרגו. אחרים הוגלו חסרי כל לפרובינציות במרכז אנטוליה. בעקבות חיסול המרד הוכרז על ידי הממשל כי הבעיה הכורדית אינה קיימת יותר בטורקיה[16] .

ראיית הטורקים את הטבח

המדינה הטורקית הגדירה את הדיכוי כ"מלחמה פנימית של עצמאות"[17] . על מנת לייצר אומה הומוגנית שתהווה אומה טורקית במעבר מהאימפריה לרפובליקה, הטורקים השתמשו ברצח עם, נישול וגירוש תושבים[18] . למעשה, המדינה ניצלה את ההתקוממות כאירוע לחיזוק מעמדה החלש והרסה קבוצות מסורתיות ובעיקר כפרים שהביעו מחאה והתנגדות[19] . בנובמבר 2009, הודה נציג רשמי של המדינה הטורקית בפעם הראשונה כי בשנת 1938 המדינה לא דיכאה התקוממות, אלא, ביצעה טבח[20] .

השתתפותה של סביהה גקצ'ן בדיכוי המרד

סביהה גקצ'ן (Sabiha Gökçen), בתו המאומצת של אטאטורק והטייסת הטורקית הראשונה, השתתפה במבצעים הצבאיים שנעשו כנגד הכורדים בדרסים בשנת 1938[21], בעיקר במשימות הפצצה. על פעולתה בדיכוי המרד זכתה למדליה ולציון לשבח, ונמל התעופה הבינלאומי השני של איסטנבול נקרא על שמה.

הטבח נחשב לאחד האירועים הקשים ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה הטורקית[22] . הכוח הכמאליסטי החדש, החשיב עצמו כהתגלמות הלאומיות הטורקית. לכן, הכורדים נחשב לאויבו של השלטון החדש[23]. עד היום שמו הרשמי של המחוז הוא טונג'לי ואילו השם דרסים וזיכרון רצח העם נשארו כסוד שנלחש בין קרובי הקורבנות ועדי הראייה של האירועים האכזריים[24]. על פי מומחה לענייני הכורדים, הדיכוי של המרד בדרסים אשר הוצג כפתיחה של דרסים לתרבות, יכול להיות מוגדר כצעד של רצח עם[25]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבח דרסים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סוכנויות הידיעות, טורקיה הביעה חרטה על רצח העם הכורדי, 23 בנובמבר 2011, באתר nrg
  2. ^ Mehmet, orhan. "Kurdish rebellions and conflict groups in Turkey during the 1920's and 1930's", Journal of Muslim minority affairs, 32:3 (2012), p.339-258.
  3. ^ Martin, Van Bruinessen. The Suppression of the Dersim rebellion in Turkey (1937-1938) (University of Pennsylvania press. 1994), 142
  4. ^ Tim Drayton, The Upper Echelons of the State in Dersim, timdrayton.com, November 24,2011
  5. ^ Paul Joseph White. Turkey's Alevi Enigma: Acomprehensive overview. Brill Leiden: Boston, 2003
  6. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  7. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  8. ^ Paul Joseph White. Turkey's Alevi Enigma: Acomprehensive overview. Brill Leiden: Boston, 2003
  9. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  10. ^ Martin, Van Bruinessen. The Suppression of the Dersim rebellion in Turkey (1937-1938) (University of Pennsylvania press. 1994), 142
  11. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  12. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  13. ^ Martin, Van Bruinessen. The Suppression of the Dersim rebellion in Turkey (1937-1938) (University of Pennsylvania press. 1994), 142
  14. ^ ابو, شوقي. لمحات من تاريخ الانتفاضات والثورات ال كرديه. دار الكاتب- بيروت ١٩٧٨
  15. ^ Van Bruinessen, Martin. "The Suppression of the Dersim Rebellion in Turkey (1937-38)", in George J. Andreopoulos (ed), Conceptual and historical dimensions of genocide. University of Pennsylvania Press, 1994, pp. 141-170
  16. ^ Van Bruinessen, Martin. "The Suppression of the Dersim Rebellion in Turkey (1937-38)", in George J. Andreopoulos (ed), Conceptual and historical dimensions of genocide. University of Pennsylvania Press, 1994, pp. 141-170
  17. ^ Paul Joseph White. Turkey's Alevi Enigma: Acomprehensive overview. Brill Leiden: Boston, 2003
  18. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  19. ^ Orhan, Mehmet. " kurdish rebellions and conflict groups in turkey during the 1920s ans 1930s"', Journal of Muslim minority affairs, 32:3 (2012), 339-258
  20. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  21. ^ Kaya, Ayhan, Challenging multiculturalism: European models of diversity. Great Britain: Edinburfh University press, 2013
  22. ^ Van Bruinessen, Martin. "The Suppression of the Dersim Rebellion in Turkey (1937-38)", in George J. Andreopoulos (ed), Conceptual and historical dimensions of genocide. University of Pennsylvania Press, 1994, pp. 141-170
  23. ^ Hamit, bozarslan. " The General Ottoman and Turkish Contexts, From the Tanzimat (1838) to the Suppression of the Dersim Rebellion (1938)" <http://www.massviolence.org/> 2008
  24. ^ Ayata, Bilgin, Hakyemez, Serra. "The AKP's engagement with Turkey’s past crimes: an analysis of PM Erdog˘an’s ‘‘Dersim apology", Springer science and Business media Dordrecht, 2013, 1-14
  25. ^ bozarslan, Hamit.. " The General Ottoman and Turkish Contexts, From the Tanzimat (1838) to the Suppression of the Dersim Rebellion (1938)", online encyclopedia of mass violence < http://www.massviolence.org/> 2008