ויקיפדיה:הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:הידעת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
15 באוקטובר 2018
רצף DNA

DNA הוא חומצת גרעין המהווה את החומר התורשתי בתאיהם של כל היצורים החיים. אורכו הכולל של כל ה-DNA המצוי בתא גוף אחד של האדם מגיע ל-1.8 מטרים. ה-DNA בתא מלופף סביב חלבונים הקרויים היסטונים, אשר מאפשרים דחיסה צפופה ויעילה ביותר.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
אוקטובר 2018
1 באוקטובר 2018
מודל DNA אנושי

אף על פי שהמונחים "מחלה תורשתית" ו"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודדים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. תסמונת רט, למשל, היא תסמונת מולדת וגנטית, אך אינה מוגדרת כתורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, הוריו של מי שסובל מתסמונת רט הינם בריאים, והמוטציה אינה קיימת בחומר התורשתי שלהם. ברוב מוחלט מן המקרים, לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. לעומת זאת, ניסויים מראים שמחלות פריוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.

עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2018
מגן דוד

מגן דוד, הסימן שמהווה כיום סמל יהודי מובהק, מוכר עוד מתקופת הברונזה בצרפת ואחר כך בקישוטים יהודיים שונים. אולם העדות הראשונה לכינויו בשם "מגן דוד" היא רק מהמאה ה-12, מפיו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי בספרו "אשכול הכופר", אשר הוקיע את האנשים בעם שהשתמשו בו כסמל מיסטי.

עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2018
עצי אורן באי נורפוק

מעמדו של האי נורפוק שנוי במחלוקת. אף שהאי מהווה באופן רשמי חלק מאוסטרליה, מרבית תושבי האי טוענים כי לאי הוענקה עצמאות על ידי המלכה ויקטוריה, כאשר נתנה את רשותה לאנשי האי פיטקרן להתיישב בנורפוק. לפיכך, תושבי האי אינם משלמים מסים לממשלת אוסטרליה וחוקי ההגירה לאי שונים מחוקי ההגירה לאוסטרליה. יחד עם זאת, יחסי החוץ של האי מנוהלים בפועל על ידי מנהלן הממונה על ידי ממשלת אוסטרליה.

עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2018
הוצאתה להורג של ג'יין גריי, ציור של פול דלרוש

ליידי ג'יין גריי, נינתו של הנרי השביעי, הייתה מלכת אנגליה בשנת 1553. גריי ידועה כ"מלכת תשעת הימים" שכן מלכותה נמשכה בין 10 ביולי עד 19 ביולי בלבד. מרי העקובה מדם, שמלכה אחריה, פקדה להוציאה להורג במצודת לונדון ב-12 בפברואר 1554, והיא בת 16 בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2018
גשר הבוספורוס

גשר הבוספורוס, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית שלה מעל מצר הבוספורוס, הוא גשר תלוי באורך 1,510 מטרים וברוחב 39 מטרים. בניית הגשר הסתיימה ב-1973 והוא היה הגשר התלוי הרביעי באורכו בעולם באותה עת. מדי יום עוברות על הגשר 180,000 מכוניות, וכאשר יש גודש תנועה, שוקע הגשר בכ-90 ס"מ במרכזו עקב משקל כלי הרכב.

עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2018
מפת טובאלו

אוכלוסיית מדינת טובאלו היא מהקטנות בעולם (הקטנה ביותר אחרי נאורו וקריית הוותיקן), ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר לה שהעלות לכך היא כ-100,000 דולרים אמריקניים, ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה, ‎.tv, לחברות מסחריות או ליחידים. ההנחה הייתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות שהיא גם קיצור של המילה "טלוויזיה" באנגלית (Television); ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק נכבד מתקציב המדינה.

עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2018
פצצת כדור פורח יפנית ממלחמת העולם השנייה

פעמים אחדות במהלך מלחמת העולם השנייה הובאה המלחמה לקרבת ארצות הברית על ידי צוללות גרמניות ויפניות. פצצת כדור פורח יפנית גרמה להריגת אישה הרה וחמישה ילדים באורגון ב-5 במאי 1945. הם היו הקורבנות היחידים שנהרגו במלחמה זו על אדמת ארצות הברית היבשתית כתוצאה ישירה של התקפת אויב.

עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2018
אבבה ביקילה

האתלט האתיופי אבבה ביקילה היה האפריקאי השחור הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית, והאדם הראשון שניצח פעמיים במרתון האולימפי. בשתי הזכיות קבע שיא עולם חדש. באולימפיאדת רומא ב־1960, שבה זכה במדליית הזהב בפעם הראשונה, רץ ביקילה יחף. כשנשאל מדוע רץ יחף, הוא ענה: "רציתי שהעולם ידע שארצי, אתיופיה, תמיד ניצחה בנחישות ובגבורה". באולימפיאדת טוקיו ב־1964 ניצח ביקילה 40 ימים לאחר שעבר ניתוח להסרת התוספתן. ב־1969, בעקבות תאונת דרכים, הפך ביקילה למשותק בשתי רגליו. הוא מת ארבע שנים לאחר מכן, בגיל 41.

עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2018

שפת התכנות Ook!‎ (אוּק) מבוססת על אוצר מילים בן הברה אחת, והיא נקראת כך בעקבות אוצר המילים של הספרן האורנגאוטן בסדרת ספרי הפנטזיה "עולם הדיסק" מאת טרי פראצ'ט. שפה זו שקולה לשפת Brainfuck, המהווה מימוש ישיר של מכונת טיורינג, ולכן, למרות פשטותה, ניתן לבצע באמצעותה כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר ביצוע במחשב כלשהו.

עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2018
עיסוי אגן במים כטיפול להיסטריה נשית

היסטריה נשית היא אבחנה רפואית שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי, שמקורה עוד בימי קדם, והיא איננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. בדיאלוג מאת אפלטון קיים תיאור של הרחם הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל החזה וגורם שם למחלה. זהו מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה היוונית לרחם, "היסטרה". האבחנה הייתה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית לקשת רחבה של תסמינים כולל עילפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון או אובדן ליבידו, ונטייה "לגרום לצרות". חולות שאובחנו בהיסטריה נשית קיבלו לרוב טיפול ב"עיסוי האגן" – גירוי חיצוני של איברי המין הנשיים על ידי הרופא עד להשגת "פארוקסיזם היסטרי", המוכר היום בשם אורגזמה.

עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2018
טולקין ב-1916

ארבעה משירי להקת הרוק לד זפלין עוסקים בעבודתו הספרותית של ג'.ר.ר. טולקין. השירים "Misty Mountain Hop" ו־"Over the Hills and Far Away" דנים בספר "ההוביט", והשירים "The Battle of Evermore" ו־"Ramble On" נוגעים לספרי "שר הטבעות".

עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2018
תרשים דפוס הורשה רצסיבית בתאחיזה ל-X. תרשימים כאלו מסייעים לקבוע את הסיכוי של הצאצאים ללקות במחלה או לשאת את האלל הפגום

לרפואה ידועות כ-4,000 מחלות תורשתיות. רוב המחלות הללו נדירות למדי, ומופיעות אצל תינוק אחד לכל כמה מאות אלפי או מיליוני לידות. סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר; כ-5% מאוכלוסיית ארצות הברית וכ-4% מקרב האנשים ממוצא אירופאי, נושאים את הגן הפגום. בממוצע תינוק אחד מכל 2,500 לוקה במחלה.

עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2018
קורוש טורקי חדש

מקור מילת הסלנג גְרוּש ככינוי למאית הלירה הישראלית הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קוּרוּש. שם זה, בתורו, מקורו בשם גרוֹשֶןמטבע עתיק ששימש בארצות דוברות גרמנית באירופה – אשר התגלגל מהמילה הלטינית-וולגרית "grossus", קיצור של "denarius grossus", כלומר "מטבע עבה". שם מטבע זה, בווריאציות השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כגון מצרים וסודאן, פולין ואוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן, הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות, בהן גרמניה, אוקראינה ובולגריה.

עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2018
צלחת אגר עם מושבות חיידקים

מספר התאים המרכיבים את גופו של אדם בוגר הוא כ-1014. מספר החיידקים השוכנים דרך קבע בגוף האדם (על-גבי העור ובתוך האיברים הפנימיים) גדול פי 10, כלומר, 1015. הדבר אפשרי היות שתאי החיידקים (תאים פרוקריוטיים חסרי גרעין) קטנים בהרבה מתאי הגוף (תאים איקריוטיים בעלי גרעין): בממוצע גדול נפחו של תא איקריוטי פי 1,000 מזה של תא פרוקריוטי.

עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2018
רצף DNA

DNA הוא חומצת גרעין המהווה את החומר התורשתי בתאיהם של כל היצורים החיים. אורכו הכולל של כל ה-DNA המצוי בתא גוף אחד של האדם מגיע ל-1.8 מטרים. ה-DNA בתא מלופף סביב חלבונים הקרויים היסטונים, אשר מאפשרים דחיסה צפופה ויעילה ביותר.

עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2018
יצירה המוצגת במוזיאון - מסכה מצדפים

בעיר לוזאן, שבשווייץ, מצוי מוזיאון "אוסף האמנות המנודה והגולמית" (Collection de l'art brut), המציג ציורים, צילומים ושאר אמנות פלסטית, של אמנים חסרי קשרים עם הממסד, ושכמעט ואינם מתחשבים במסורת ובתרבות אמנותית כל שהיא. רבים מהיוצרים המציגים שם את יצירותיהם הם אסירים, מאושפזים כרוניים או אנשים עריריים. כמו מרבית המוזיאונים בעולם, גם מוזיאון זה מרענן מידי פעם את גלריות התערוכות המתחלפות שלו. אך בשביל לעשות זאת, הוא אינו יכול לשאול יצירות ממוסדות מקבילים לו, משום שלא קיימים כאלו מוסדות. על כן המוזיאון מציג לקהל בכול זמן נתון רק כ-700 מרבבות המיצגים שברשותו, וקיבוץ התערוכות החדשות בו, נעשה מתוך מחסני הענק שלו עצמו

עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2018
מוזיאון גוגנהיים בילבאו

פרנק גרי תכנן את מוזיאון גוגנהיים בילבאו, הנמצא בעיר בילבאו שבחבל הבסקים בספרד. צורתו המיוחדת התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את המראה הייחודי. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, מחצב יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20.

עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2018
OneTimePadExcerpt.agr.jpg

תחנות מספרים הן תחנות רדיו מסתוריות ששידוריהן כוללים הקראה של מספרים, אותיות (על פי רוב באלפבית צלילי), או מילים. העומדים מאחורי הפעלתן וסיבת פעולתן אינה ברורה ברוב המקרים, אך הסברה הרווחת היא שמדובר באמצעי שמטרתו ליצור קשר עם מרגלים. הסברה היא כי התחנות משדרות באמצעות צופן המכונה "פנקס חד-פעמי". ייחודה בכך שקיימת הוכחה מתמטית לכך שאם המפתח המשמש להצפנה נבחר באקראי והשימוש בו הוא חד-פעמי, ההצפנה בלתי ניתנת לשבירה אפילו ליריב בעל עוצמת חישוב בלתי מוגבלת. שיטה זו היא הדוגמה הבולטת והפשוטה ביותר של שיטת הצפנה מושלמת

עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2018
ציור קיר יווני-אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11

ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים וסיפר את קורותיו של ישו מזווית יהודית. בעיקרו הוא מתמקד בישו עצמו ולא בנצרות בכללותה. עלילת הספר עושה שימוש בחלק מהכתוב בברית החדשה תוך כדי שהיא נותנת לו פרשנות לעגנית.

עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 20 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 21 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 22 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 23 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 24 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 25 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 26 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 27 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 28 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 29 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 30 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2018 תבנית:הידעת? 31 באוקטובר 2018 עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר